העירייה התרשלה בהליכי מתן היתר בנייה ותשלם פיצויים בסך של כ-300,000 ₪

תא (ת"א) 2822/07 חב' תחנות קרן אנרגיות 2004 בע"מ נ' עיריית נתניה

התובעת הינה חברה העוסקת בתפעול תחנות דלק בישראל לרבות תחנת דלק בנתניה נשוא תביעה זו. התובעת הפעילה את תחנת הדלק בנתניה במשך כשנה עד אשר הורה בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על סגירת התחנה וביטול רשיון עסק מאחר והועדה לתכנון ובנייה הוציאה היתר בנייה בניגוד לתמ"א 18, וחרף העובדה שתחנת הדלק לא עמדה במגבלת המרחק מבית הספר. התובעת טוענת שהסתמכה על היתר הבנייה ועל רישיון העסק, השקיעה כספים ונגרמו לה נזקים כספיים כתוצאה מרשלנות העירייה ומכך שהפרה חובה חקוקה ותבעה מהעירייה פיצוי בסך 1,923,076 ש"ח בגין ההשקעה שירדה לטמיון ובסך 1,695,570 ש"ח בגין אבדן רווחים.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי: חוק התכנון והבנייה יוצר הבחנה ברורה בין הועדה המקומית כרשות לתכנון לבין הרשות המקומית והיא גוף נפרד מן העירייה ועל כן, כאשר ועדה מקומית מפעילה סמכויותיה השלטוניות היא אינה פועלת כאורגן של העירייה.

העירייה, בהפעילה סמכויות מכוח חוק רישוי עסקים, אינה צריכה לבדוק את התנאים למתן היתר בנייה כאשר ניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובנייה- הרשות המוסמכת וכן לא מצופה מהעירייה בהפעילה סמכויות לפי חוק רישוי עסקים להרים את המסך מאחורי היתר הבנייה שניתן ולשמש כמעין ערכאת ערעור על החלטותיה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

עם זאת רשלנות העירייה נובעת מרשלנות עובדי העירייה שהיו מעורבים בהליכי מתן היתר הבנייה וזאת מכח חוק התכנון והבנייה ולא מכח חוק רישוי עסקים.

סיכומו של דבר, העירייה תפצה התובעת בגין השקעה שירדה לטמיון בסך 279,733 ש"ח ושכ"ט בסך 30,000 ש"ח.

ניתן ביום 17.10.11