הרשות פעלה בניגוד לחוק עת השמידה רכב שהותר ברשות הרבים

ענינה של תביעה זו היא כנגד הפעלת סמכותה של עיריית אילת לגרור את רכבו של התובע ובהמשך להשמידו ולגרוסו. העירייה מיקדה את עיקר טיעוניה באשר לסמכותה לסילוק רכבו של התובע בהתאם להוראות סעיף 8א לחוק שמירת הנקיון, קרי: סמכות לסילוק גרוטות כהגדרתו בחוק.

בית המשפט קיבל התביעה וקבע כי: על פי ההגדרה בחוק, על מנת שהרכב יוכר כגרוטות רכב, יש להוכיח שני תנאים מצטברים: כי הרכב יצא מכלל שימוש, וכי הרכב יצא מכלל שימוש מחמת התיישנותו. בתקנה 1 לתקנות התעבורה מוגדר רכב מיושן כרכב שבמועד חידוש רשיונו מלאו 19 שנים משנת יצורו ובעיניין זה חלפו 16 שנים בלבד משנת יצור הרכב. כמו כן לא הוכח גם כי הרכב יצא מכלל שימוש ועצם העובדה שהרכב לא עבר מבחן רישוי מזה מספר חודשים וגם אם נראה כי מצבו היה מוזנח ו/או כי נמצא הוא ברשות הרבים, אין בכך כדי להעיד כי הרכב יצא מכלל שימוש ואין בכך כדי לאפשר לרשות להתעלם מהוראות החוק המסמיך אותה לגרור רכבים. יתרה מזו הודעה בדבר גרירה צריכה להינתן לפחות 14 יום לפני הגרירה בעות הרשות הודיעה על כל 48 שעות בלבד. יתרה מזו החוק מותיר לרשות לכל היותר למכור הרכב במקרה של הותרותו ברשות הרבים ומכל מקום לא הייתה רשאית להשמידו.

סיכומו של דבר, העירייה תפצה התובע בסך 5000 ש"ח בגין השמדת רכבו.

ניתן ביום 4.10.11