בית הדין:אלמנת פנסיונר של עובד עירייה זכאית לקצבת שאירים על אף העדר מגורים משותפים

עב (ת"א) 10015/09 אלמונית נ' עיריית ת"א -יפו

עניינה של תביעה זו - זכאותה של התובעת לקצבת שאירים ולזכויות אחרות המגיעות לאלמנת פנסיונר של הנתבעת (להלן - העירייה). בשל העניין הציבורי בהליך זה, וכן השלכות הפסיקה על זכויות אלמנות של עובדי מדינה ומעבידים אחרים שעל עובדיהם הוחל חוק הגמלאות, ניתנה ליועץ המשפטי לממשלה אפשרות להביע עמדתו. המדינה תמכה בעמדת העירייה כי התובעת אינה זכאית לקצבת שארים, לנוכח העובדה שבין התובעת לבין המנוח התקיים מצב של "פרידה של קבע".

בית הדין קיבל התביעה ובכך דחה את עמדת המדינה וקבע כי: בחינת זכויותיה של התובעת לקצבת שאירים היא בהתאם להוראות חוק הגמלאות. כפי שנקבע בפסיקה, הוראת סעיף 38(ג) לחוק הגמלאות מסייגת את זכותה של אשת הנפטר לגמלאות, ושוללת את זכאותה במקרה של "פרידה של קבע", בקובעה חזקה כי בנסיבות אלה יראו את אשת הנפטר כגרושה, שככלל אינה זכאית לגמלאות.

בהתאם לפסיקה העדר מגורים משותפים אינו מעיד בהכרח על "פרידה של קבע" ועל בית הדין לבחון אם נתקיימה "פרידה של קבע" על יסוד מכלול הנסיבות. התנהגותו האלימה של המנוח ופחדה של התובעת מהמנוח, הניתוק הפיזי והכלכלי היה עקב נסיבות שאינן תלויות בתובעת, ולכן אין לראות בכך "פרידה של קבע" השוללת את זכותה של התובעת לקצבת שאירים.

לפיכך, המדיניות הראויה בהתייחס לנשים הסובלות מאלימות בני זוגן מחייבת את הקביעה שפרידה פיסית עקב אלימות של בן הזוג אינה שוללת את זכאותה של האלמנה לקצבת שאירים.

סיכומו של דבר, התובעת זכאית לקצבת שאירים על פי חוק הגמלאות, וכן לכל זכות אחרת המוקנית לאלמנת פנסיונר של עיריית תל אביב כמו כן העירייה תשלם לתובעת הוצאות בסך של 7,500 ₪.

{ניתן ביום 26.10.11}