בית המשפט פסק לחובתה של רשות מקומית במסגרת תבענה ייצוגית גמול ושכ"ט בשווי 95,000 ש"ח

תצ (מרכז) 30563-03-11 יובל שוקר נ' עיריית רעננה

עיניינה של עתירה זו היא בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, עיירית רעננה, להשבת ארנונה שנגבתה ביתר, שלא כדין, בניגוד לחוקי ההקפאה.המבקש הינו בעלים ומחזיק של דירה בתחום שיפוטה של המשיבה וכתוצאה משינוי המשיבה בצו הארנונה לשנת הכספים 1987 הועלה תעריף הארנונה לדירת מגורים מסוג דירת המבקש בשנת 87 בשיעור של 32.63% בניגוד לסעיף 14(א) בחוק יציבות המשק (הוראות שונות) התשמ"ז - 1987, שקבע כי שיעור ההעלאה המירבי בשנת 1987 הינו 22% בלבד. המשיבה בתגובה הודיעה על חדילה מגבייה בהתאם לחוק התובענות הייצוגיות אולם המבקש עמד על זכותו לגמול ושכ"ט לבא כוחו.

בית המשפט קיבל את בקשת המבקש לגמול ושכ"ט וקבע כי: משעה שהמשיבה הודיעה על חדילת חזקה, היא איננה יכולה עוד לטעון כי לשיטתה לא התקיימה גביית יתר. התובענה שהוגשה הינה תבענה ראויה, שהביאה להפסקת גבייה לא חוקית שנמשכה מאז שנת 1987 ועד להודעת החדילה, שהביאה ממילא להפסקת המשך הגבייה הבלתי חוקית בעתיד. על כן הייתה התובענה בעלת חשיבות ציבורית, בכך שתרמה לאכיפת שלטון החוק, והביאה תועלת לקבוצה. חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטירחה הינם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה בנסיבות העניין התביעה הצריכה השקעה בניתוח צווי הארנונה החל משנת 1985 על מנת לעמוד על גביית היתר.

סיכומו של דבר, נפסק למבקש גמול בסכום של 15,000 ש"ח ושכ"ט לבא כוחו בסכום של 80,000 (כולל מע"מ). 

{ניתן ביום 6.10.11}