הוספת שימושים שלא צוינו מפורשות בתכנית תב"ע טעונים היתר לשימוש חורג

עת"מ 45522-12-10 חוות נמרוד בע"מ נ' הרשות לרישוי עסקים בעיריית תל אביב

עניינה של עתירה זו היא כנגד החלטת הרשות לרישוי עסקים בעיריית ת"א-יפו לפיה על העותרת להוציא היתר לשימוש חורג לחניון שבניהולה. לטענת העירייה העסק מושא העתירה הינו חניון ציבורי פתוח, שהעותרת מבקשת לעשות בו שימוש עיקרי וככזה אינו בא בגדר השימושים המותרים עפ"י התכנית, ולכן הפעלת העסק כחניון טעונה היתר לשימוש חורג.

בית המשט דחה העתירה וקבע כי: הזיקה בין דיני רישוי עסקים לבין דיני התכנון והבניה מעוגנת בסעיף 1(א)(6) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. סעיף זה מבהיר כי אחת ממטרותיו של משטר רישוי עסקים היא הבטחת קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה.

אם קובעת התכנית רשימת שימושים מותרים לאזור מסוים, או אז על מטרת השימוש שלגביו מבקשים היתר לעלות בקנה אחד עם אחת מהפעילויות המותרות המפורטות באותה רשימה. בעניין זה הפעלת חניון בעסק אינו עולה בקנה אחד עם התכנית שעניינה "עסקים העוסקים במכירה/ו/או השכרה, אחזקה ותיקון של כלי רכב" ומשכך לא נכון יהיה להוסיף לרשימת השימושים המותרים לפי התכנית שימושים שלא צוינו מפורשות על ידי יוזמי התכנית.

על התכנית להתיר במפורש שימוש מסוים כדי שזה יהיה מותר. כל שאינו מותר מפורשות - אסור. אכן, האיסור יכול שיהפוך להיתר אולם זאת רק בכפוף להליך חוקי מפורש.

סיכומו של דבר, העותרת תשלם למשיבה הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

{ניתן ביום 23.10.11}