בית הדין למשמעת החליט להשיב עובד ציבור לעבודתו על אף הרשעתו בפלילים בעבירת שוחד

עמר"מ 39149-04-11 סרוב נ' עירית תל אביב-יפו

בית הדין הרשיע את יעקב סרוב (להלן:"ד"ר סרוב" או "המערער"), בעבירות משמעת לפי סעיפים 9(1), 9(2), 9(3) וסעיף 9(6) בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח -1978 (להלן:"חוק המשמעת"), הנובעות ישירות מהרשעתו בפלילים בעבירת שוחד לפי סעיף 290 בחוק העונשין, תשל"ז- 1975, והשית עליו את העונשים הבאים: נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר ממשרתו כמנהל חדר מיון בבית החולים איכולוב תל אביב ופסילה מעבודה במגזר המוניציפאלי למשך שנתיים. ד"ר סרוב ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

בית הדין למשמעת קיבל את הערעור וקבע כי: אמון הציבור הוא נכס חשוב של הרשות השלטונית, ויש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים לשמר ולפתח את תחושת הציבור כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון כפיים. התרת המשך עבודתו של עובד שהורשע בשוחד במסגרת שירות מדינה שמורה למקרים יוצאי דופן וחריגים בלבד, בהם שיקולים מיוחדים עשויים לגבור על האינטרס הציבורי המחייב, דרך כלל, את פיטורי העובד. יש להביא בחשבון גם את עניינו האינדיבידואלי של כל עובד, הן מבחינת נסיבות ביצוע העבירה והן מבחינת הנסיבות האישיות, שכן בכל הליך ענישה, פלילי או משמעתי, נדרשת מידתיות ראויה והתחשבות מאוזנת בנסיבות המקרה והאיש ובעניינו היעדר מניע לביצוע השוחד; הקביעה שהמערער לא פעל מתוך בצע כסף; היעדר ניצול מצוקת חולה; העבירה בוצעה כלפי אדם אחד בלבד, אשר אישיותו העבריינית מוכרת היטב, מבלי שהגיעו עדויות על מקרים נוספים מובילים למסקנה כי התגבשו נסיבות יוצאות דופן וחריגות המצדיקות את ביטול עונש הפיטורין הנהוג בהלכה בעבירות שוחד. הלכה למעשה, נפסק כי המערער רשאי לחזור לעבודתו הציבורית בבית החולים איכילוב כמנהל חדר מיון לאלתר.

ניתן ביום 15.11.11