יש ליתן משקל רב לעקרון סופיות ההחלטה המנהלית בטרם החלת חיוב רטרואקטיבי של ארנונה

עתמ (ת"א) 41041-12-09 מקרקעי מרכז בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו

עניינה של עתירה זו היא כנגד החלטת המשיבה,עיריית ת"א, להשית על העותרת חיוב שנתי בגין תשלומי ארנונה בנוגע לחניון שבקניון רמת-אביב. לטענת העותרת, החלטת המשיבה נגועה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים, שכן החיוב נגוע באי חוקיות תוך חריגה מחוקי ההקפאה.

בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי: כאשר רשות מקומית מבקשת לשנות צו ארנונה, באופן המשפיע על שיעור הארנונה, בין בדרך של הגדלת החיוב ובין בדרך של הפחתתו, מעבר לשיעורי השינויהמותרים בתקנות, כי אז יהיה צורך בקבלת אישור שר הפנים ושר האוצר, ובלא קבלת אישור כזה, נגוע צו הארנונה באי חוקיות. אישור השרים אינו יכול להינתן באורח רטרואקטיבי, אלא החל מאותה שנת כספים שבה הוא ניתן.

לפיכך, תחוייב הרשות המקומית להשיב סכומי ארנונה שניגבו ביתר, אף מעבר לתקופת ההתיישנות. אין בדין הוראות בדבר תיקון רטרואקטיבי של שומת הארנונה, כאשר מתברר כי נפלה טעות בשומה המקורית. במקרים מסויימים נפסל החיוב הרטרואקטיבי על ידי בית המשפט במקרים אחרים אושר לרשות לתקן את השומה, הגם שמדובר בחיוב רטרואקטיבי.

בין השיקולים הצריכים לעניין יש לבחון את השאלה המרכזית, היינו: האם מדובר בטעות שנגרמה באשמת הרשות המנהלית או עקב הטעייה או מרמה מצידו של הנישום. כאשר מדובר בתיקון רטרואקטיבי, יש ליתן משקל רב לעקרון סופיות ההחלטה המנהלית ולאינטרס ההסתמכות של האזרח. שיקול נוסף, שיש לתת עליו את הדעת, הינו משך הזמן לגביו מבוצעת התחולה הרטרואקטיבית, ומידת היעילות והצדק של החיוב למפרע. בנסיבות העניין לא היה מקום להשית על העותרת חיוב רטרואקטיבי הגם שמדובר, מבחינת המשיבה, בתיקון טעות. העותרת הייתה רשאית להסתמך על האמור בהסכם הפשרה בינה לבין המשיבה ושורת הצדק מחייבת כי הפעלת החישובים הנובעים מהמדידה החדשה תעשה משנת המס הבאה ואילך.

{ניתן ביום 10.11.11}