הועדה המקומית חרגה מסמכותה בקביעת כללים להפעלתו של חניון שעה שבנייתו נסתיימה

עתמ (ת"א) 1448-09 ריאלקו חב' להשקעות במקרקעין בע"מ נ' ועדת הערר לתכנון ובניה-מחוז מרכז

עניינה של עתירה זו הוא בניסיון המשיבות(להלן: ועדת הערר והועדה המקומית לתכנון ובנייה) לאכוף על העותרת את פתיחתו והפעלתו של חניון תת קרקעי, שלציבור זכות שימוש וגישה בו. החניון והבניין נשוא העתירה נבנו בהתאם להיתר בנייה אשר כלל הוראות שונות באשר למבנה החניון, צורתו ומספר מקומות החנייה, אולם נעדרו ממנו תנאים להפעלתו של החניון. בניסיון לאכוף על העותרת את הפעלתו של החניון, קיבלה הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה החלטה שעניינה תנאי השימוש בחניון ושעות הפעלתו. העותרת מבקשת להורות על ביטולה של הוועדה המקומית בעניינה.

בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי: סמכותה של הוועדה המקומית להכניס שינויים בתנאי היתר הבנייה בדיעבד ולקבוע תנאים להפעלת החניון מקורה בתקנה 16(א) לתקנות התכנון והבנייה הקובעת, כדלקמן: "ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים ...". עם זאת, הפסיקה קבעה במספר הזדמנויות, כי התנאים אותם מוסמכת הוועדה המקומית לקבוע בהיתר מכוח תקנה 16(א) לתקנות התכנון והבנייה הם כולם תנאים טכניים הקשורים בתהליך הבנייה הנה כי כן, הוועדה המקומית כלל לא הייתה מוסמכת להכניס שינויים בתנאי היתר הבנייה ולקבוע תנאים להפעלתו של החניון מכוח תקנה 16 לתקנות, שעה שהבנייה נשוא ההיתר הסתיימה זה מכבר. הוועדה המקומית אינה יכולה לקבוע תנאים להפעלת החניון, כעשור וחצי לאחר שניתן ההיתר לבנייתו. תוצאה זו אמנם מעוררת קושי, שהרי בהתאם להוראות התכנית החלה על המקרקעין, המדובר בחניון שלציבור זכות שימוש וגישה בו. עם זאת, הדרך הראויה להתגבר על הקושי האמור אינה באמצעות תיקון היתר הבנייה בדיעבד, תוך קביעת תנאים להפעלת החניון, אותם לא הביאה העותרת בחשבון בעת בניית הבניין והחניון. אם סבורה הוועדה המקומית, כי קיימת מצוקת חנייה באזור וכי יש צורך אמיתי בהפעלת החניון כחניון פתוח לציבור, תתכבד הרשות המקומית ותיטול על עצמה את הפעלתו. אולם, הוועדה המקומית אינה יכולה לכפות על העותרת את הפעלתו של החניון, באמצעות קביעת תנאים להפעלתו, ללא סמכות שבדין.

ניתן ביום 14.11.11