בעלים של נכס אשר הודיע לתאגיד המים שאינו מחזיק בפועל בנכס, לא יחויב בגין צריכת מים ושרותי ביוב

המבקשת הינה בעלים של נכס הרשום אצל המשיבה. המשיבה הוקמה בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א - 2001. למבקשת נצבר חוב בגין צריכת מים ושירותי ביוב אולם לטענתה אין היא חייבת בתשלום החוב כי אם שלוש החברות שהתקשרו עימה בחוזי שכירות המחזיקות והן אלו שצרכו בפועל את המים ושירותי הביוב.המשיבה מצידה טוענת כי לא נמסרה לה כל הודעה על כך שאחרים מחזיקים בנכס.

בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד וקבע כי: חוק העזר השווה למעשה את מעמדו של צרכן המים, למעמדו של החייב בארנונה, ואימץ את הוראות הפקודה לענין חילופי בעלים ומחזיקים בנכס. נראה כי אין לפרש את הגדרת המונח "צרכן" שבחוק ככוללת את בעליו של נכס רק מחמת היותם בעלים בלבד. באופן זה ניתן לחייב בתשלום גם את מי שלא צרך בפועל את המים או שירותי הביוב, אך מחזיק בזכות לעשות כן.

מאידך, בעלים של נכס, שהעביר הזכות לצרוך מים או שירותי ביוב באותו נכס באמצעות השכרת הנכס או בכל דרך אחרת, השוללת ממנו את האפשרות לצרוך מים ושירותי ביוב באותו נכס, לא יהיה חייב בתשלום בגין צריכה זו, אך ורק מחמת היותו בעליו של הנכס, זאת בכפוף למסירת הודעה מתאימה לתאגיד.

אין ספק ששירותי המים והביוב, בשונה מחיוב בתשלום ארנונה, הם תשלומים שמוטלים בזיקה ישירה לשירותים הניתנים - אספקת מים ושירותי ביוב, ולכן בראש ובראשונה יש לגבות את התשלום מהצרכן שצרך את המים בפועל. סטייה מעקרון זה וחיוב מי שלא צרך בפועל את המים, אפשרית רק בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת. בעיניין זה המבקשת לא הביאה כל ראייה לידיעה של המשיבה אודות קיומן ופעילותן של שלוש החברות כמו כן בחוזי השכירות נכללו הוראות המחייבות הודעה על השכירות לשם העברת החיוב במים על שם שלוש החברות והודעה כזו לא נמסרה אלא רק שנתיים לאחר מכן ובגין תקופה זו (משנמסרה ההודעה למשיבה) נטל החיוב בתשלומי המים והביוב עובר אל כתפי השוכרים.

{ניתן ביום 22.6.11}