בית המשפט: ההבחנה בין גג למרפסת לצורך חיוב ארנונה תעשה עפ"י מבחן התכלית

עתמ (ת"א) 166-09 אורדב בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית תל-אביב

עניינה של עתירה זו היא כנגד החלטת ועדת הערר לעיניני ארנונה לחייב העותרת בתשלומי ארנונה בגין מרפסת שהיא לטענת העותרת גג שאינו בשימוש ואין לחייבו בארנונה. העירייה מצידה טוענת כי המרפסת היא שטח שהוא חלק מיחידת הבניין שיש לחייבו בארנונה. 

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי: ההבחנה בין גג למרפסת היא בעיקר תפקודית (פונקציונאלית); לאמור לאיזו תכלית נועד חלקו המוגדר של הכיסוי העליון של הבניין. לשם איתור התכלית ניתן להיעזר באמות מבחן שנזכרו בפסיקה כגון: זיקתו של חלק הבניין אל יחידת בניין מסוימת, רציפות בין שטח החלק המבונה לחלק שאינו מבונה, נגישות ישירה ואפשרויות השימוש בחלק שאינו מבונה.בנסיבות המקרה חלק הבניין שבמחלוקת הוא חלק אינטגראלי של יחידת הבניין והוא נועד לתכלית של מרפסת עפ"י מבחני הפסיקה המוצעים שכן מתקיימים בו רציפות השטח ונגישות מן החלק הבנוי. הלכה למעשה לא נעשה שימוש כלשהו במרפסת עם זאת, השימוש המעשי או היעדר שימושו אינו שולל את תוקף החיוב.

סיכומו של דבר העותרת חויבה לשלם לעירייה הוצאות בסך 30,000 ש"ח.

{ניתן ביום 21.10.11}