לוועדה המקומית קיימת סמכות לסרב למתן היתר בניה גם כשהבקשה תואמת תוכנית

ערר (מחוז מרכז) 150/11 משה שוב נ' הועדה המקומית לתו"ב נתניה

ערר זה הוגש לאחר שנודע לעורר מאת אגף התשתיות שאינם מסכימים ליציאת רכב לרחוב נשוא ההיתר ולעניין זה טען כי אין לדרוש את שאינו קבוע בדיני התכנון ו/או בתב"ע. הועדה המקומית טענה כי גם כשהבקשה תואמת את הוראות התוכנית רשאית היא במסגרת שיקול דעתה להתנות דיון בבקשה להיתר בתיקון התוכנית בהתאם להנחיותיה הנובעות משיקולים מקצועיים.

ועדת הערר דנה בבקשה וקבעה כי: הכלל הוא כי תכנון עתידי אינו יכול למנוע היתר תואם תוכנית. באם מוסד התכנון מעוניין להגביל את מתן היתרי הבניה כבר בשלב מקדמי זה, עליו לקבוע תנאים מוגדרים לכך. יחד עם זאת קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות - אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית". "השימוש בסמכות זו יכול להתבטא בהתניית מתן היתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם ראוי שיעשה בצמצום ובזהירות ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נאותה בתחום התכנון"...

במקרה זה, נושא של תנועה, חניה והפרעה לתנועה, הינו נושא בסיסי ומהותי בתכנון אורבני, וחובתם של מוסדות התכנון להיזקק לפרטיו ולהשלכות התכנון המוצע בהיבט זה, בין אם קיים הליך סטטוטורי סותר ובין אם לאו. נקבע כי נוסחת האיזון הראויה במקרה דנן הינה כי העורר יקבל מהגורמים המקצועיים במנהל ההנדסה של המשיבה הנחיות סכמתיות לתכנון המבנים המתוכננים באופן שיתבסס על כניסה מרח' אחר, מיצוי מלוא הזכויות והיחידות, והעורר יגיש תכנון בהתאם להנחיות.

{ניתן ביום 29.8.11}