במסגרת הערר רשאית וועדת הערר להחליף את שיקול דעתה התכנוני של הוועדה המקומית ולתחום היתר חורג בזמן קצוב

עת"מ 2056-09  רחמים גורי נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז

עניינה של עתירה זו היא כנגד  החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: "וועדת הערר"), ליתן לעותר היתר לשימוש חורג למוסך במקרקעין שייעודם לבניין ציבורי, אך זאת לתקופה מוגבלת בזמן. העותר טוען לעצם הצורך בקבלת היתר לשימוש חורג מלכתחילה וכן על הגבלתו של ההיתר בזמן.

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי: חוק התכנון והבנייה מציב מגבלות על מתן האישור לשימוש חורג. סעיף 148 לחוק קובע כי "היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש". בסעיף 151(א) לחוק נקבעה מגבלה נוספת לפיה "לא יינתנו הקלה או היתר לשימוש חורג אם יש בכך סטייה ניכרת מתכנית החלה על הקרקע או הבנין". בהתאם לסעיף 146 לחוק התכנון והבנייה, הסמכות להתיר שימוש חורג מכל סוג - הן מתוכנית והן מהיתר - נתונה לוועדה המקומית.

על החלטת וועדה מקומית להתיר שימוש חורג, או לדחות התנגדות למתן היתר לשימוש חורג, קיימת זכות ערר בפני וועדת ערר (ס' 152 לחוק התכנון והבנייה). במסגרת הערר רשאית וועדת הערר להחליף את שיקול דעתה התכנוני של הוועדה המקומית ולקבל החלטה אחרת מזו שקיבלה הוועדה המקומית.

לגופו של עניין שימוש במקרקעין לצורך מוסך, בוודאי ובוודאי איננו יכול לחסות תחת שימוש ל"בניין ציבורי". וועדת הערר מצאה, כי השימוש בפועל עודנו מתיישב עם סביבתו ובעצם אינו משנה את אופי הסביבה. עם זאת, הוועדה מצאה לנכון לקבוע תנאים שיבטיחו את השבת המצב לקדמותו לשימוש כפי שנקבע בתכנית, היינו למבנה ציבורי, וכן כי יש להגביל את ההיתר בזמן. המדובר בשיקול דעת לגיטימי של וועדת הערר, שאין להתערב בו.

ניתן ביום 30.10.11